דלג לתוכןדלג לפוטר
איך קולעים למטרה? הגדרת מטרות בהדרכה

איך קולעים למטרה? הגדרת מטרות בהדרכה

פעם כשאדם מבוגר (עבר את גיל 25, יסלחו לי המבוגרים) פגש ילד או ילדה (עוד לא התגייסו לצה"ל) – לשני הצדדים היה ברור שזה רק עניין של זמן עד ששאלת השאלות תיזרק באוויר.

הילדים המתוחכמים יותר דאגו להכין תשובה מבעוד מועד, החכמים הכינו כזאת שתעורר הערכה, המתחכמים הכינו תשובה משעשעת (ביחס לגילם) ואלו שלא למדו מפגישות קודמות מלמלו הרבה אהה… עד שבסוף שלפו תשובה.

השאלה הייתה כמובן:

נו, (תמיד כדאי להתחיל שאלות ב"נו", זה מראה על הכנה מוקדמת) אז את/ה כבר יודע/ת מה את/ה רוצה להיות כשתהי/ה גדול/ה??

הקושי שהשאלה מעוררת הוא במרחק, השאלה מכוונת למישהו "בתחילת דרכו" ומופנית לקצה השני של הדרך.

אבל למרות הקושי, זו שאלה מעולה ולא רק כי מהווה שבירת קרח אידיאלית עם ילד בכל גיל (זה עדיין עובד, תסמכו עליי), אלא משום שזו שאלה שדורשת הגדרת מטרה.

בפיתוח הדרכה, אחד השלבים הראשונים הוא הגדרת המטרה או בעצם שלושה סוגי מטרות:

המטרה הראשונה היא מטרת העל

לכל הדרכה צריכה להיות מטרה אחת ויחידה, אשר מנסחת בבהירות מה אנחנו רוצים שהלומד יהיה מסוגל לבצע בסוף ההדרכה.

האם נרצה שיבצע מטלה? שיכיל ידע מסוים? שיהיה מסוגל לפתור בעיות?

מטרת העל למעשה מסמנת את פסגת ההר אותה אנחנו רוצים שהלומד יכבוש.

המטרה השנייה היא מטרת הביניים

למעשה, מדובר בכמה מטרות ביניים, מטרות הביניים מציירות לנו את השביל המוביל לפסגה.

אם אנחנו רוצים להעביר רענון לעובד בתחום הבטיחות, מטרות הביניים יגדירו את תת-התחומים שהעובד חייב להכיר כדי להכיר את תחום הבטיחות במקום העבודה שלו. למשל, מטרות ביניים יהיו הכרת סוגי הסיכונים, קריאת שלטי MSDS, הכרת שיטות התמגנות וכו'.

לבסוף, הסוג השלישי של המטרות הן המטרות האופרטיביות

אלו הן המשימות שהלומד צריך להיות מסוגל לבצע כדי ללכת את "הצעדים" בשביל לפסגה. למשל, הלומד ימיין את הסיכונים במקום העבודה שלו, הלומד יזהה את סוג החומ"ס וכן הלאה.

להגדרת מטרות חשיבות רבה. להתחיל ללמד בלי להגדיר מטרות שווה ערך ליציאה לטייל מבלי להיות מסוגל ללכת, שלא לדבר על זה שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים.

טעות נפוצה, לא רק בהדרכה, היא להתחיל מהסוף, להגדיר קודם כל מה צריך לעשות:

"צריך לקצץ בתקציב", "צריך להוציא את הטלוויזיה מהבית", "צריך לכבוש את הכל".

אלו דוגמאות למטרות אופרטיביות, יכול להיות שכולן נכונות ויכול להיות שאת כולן אכן צריך לבצע, אבל קודם צריך לבדוק האם הן משרתות את מטרות העל שלנו??

אם לא נשאל קודם מה אנחנו מנסים להשיג, לא נוכל לבדוק בסוף התהליך אם השגנו את המטרה שלשמה הדרכנו / לימדנו / עבדנו.

אז בפעם הבאה שאתם פוגשים ילד, תשאלו אותו מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול.

כשהוא יענה "שוטר", תעזרו לו לתכנן את הדרך –

תגידו לו שהוא צריך להיות בכושר, בעל יכולות הובלה וניהול ובעל סמכותיות (מטרות ביניים) ולכן כדאי לו להירשם לחוג ספורט, לתנועת נוער, להיות מד"צ ואולי אפילו להתנדב במשמר האזרחי כשהוא יגדל (מטרות אופרטיביות).

אחרי שהמטרה ברורה לנו, הרבה יותר קל לראות את השביל ולהתחיל ללכת.

המדריך נכתב באדיבות: H.B Learning

x

צור קשר

    דילוג לתוכן