יתרונות וחסרונות של למידה מתוקשבת

שנת הקורונה אילצה את רוב התלמידים והסטודנטים לעבור ללמידה דרך מחשב, מה שהרחיב עוד יותר את עולם הלמידה המתוקשבת. לצד החשיפה של כמות אנשים נרחבת שנאלצה ללמוד או לעבוד דרך הבית, הצלחנו להגיע להמון מסקנות בנוגע לסוג הלמידה הזאת, ולפתח כלים שידעו להשתמש ביתרונות שלה, כדי למנף הישגים בלמידה במקומות שונים כמו עבודה, מוסדות לימוד, ועוד

ובכל זאת יש שיגידו שהלמידה המתוקשבת הרסה להם את הרצף הלימודי והם הרגישו בחסרונה של כיתת הלימוד והאווירה שמגיעה איתה, מהצד השני יש כאלה שיגידו שהם הצליחו להשתלט על ההישגים בלימודים שלהם בצורה טובה יותר, בזכות הלמידה המתוקשבת. אנחנו כאן כדי להראות לכם את שני הצדדים של המשוואה, כדי שתוכלו להחליט בעצמכם האם סוג הלמידה הזאת היא בשבילכם.

סוגים שונים של למידה מתוקשבת

למידה מתוקשבת היא למידה שמבוצעת דרך מחשב ויכולה לעבור במגוון צורות שונות, לדוגמא כיתת לימוד שנפגשת במצלמה בשידור חי, או שיעורי לימוד מוקלטים. לכל אחת מהשיטות הללו יש את היתרונות והחסרונות שלה. שימו לב שלרוב במקומות עבודה מדובר בשיעורים מוקלטים, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא להם "לומדות" מוכנות, ולכן אם אתם קוראים את המאמר הזה במטרה לשקול למידה מתוקשבת במקום העבודה, כדאי שתדעו למה להתייחס בהתאם.

יתרונות השיטה

• סדר ומשמעת – העובדה שהתלמידים שנמצאים בשיעור הדיגיטלי לא יכולים לדבר ביניהם, יוצר סדר ומשמעת גבוהה יותר במהלך השיעור והמורה/מרצה לא צריך להתעסק בענייני משמעת במהלך השיעור. הדבר הזה מפנה לו יותר זמן לענות על שאלות, או להסביר בצורה טובה יותר.

• נוחות בלמידה מכל מקום אפשרי – בצורה הזאת תלמידים יכולים ללמוד מכל מקום שיש בו חיבור לאינטרנט, ולא צריכים להתעסק בנסיעות, פקקים, וחישוב הזמן של הנסיעה מהבית למוסד הלימודים. הדבר הזה גם נותן להם יותר חופש תנועה, שכן הם יכולים לנסוע לכל מקום בין אם זה חופשה או משפחה, וכל עוד המחשב איתם הם יוכלו להגיע לשיעור.

• קשב גבוה יותר מצד התלמידים – העובדה שאין אינטראקציה כיתתית בין התלמידים במהלך השיעור משאירה להם אפס ברירות אלה להקשיב לשיעור. הדבר הזה מגביר את הקשב של התלמידים בשיעור ומונע מהם הסחי דעת של שיחות בין חברים.

למידה אפקטיבית יותר – במיוחד כאשר מדובר בלומדות מוקלטות ומוכנות מראש, השליטה על קצב הלימוד תלויה אך ורק בתלמיד ולכן מאפשרת לו גם ללמוד בשעות שהוא מרגיש מרוכז יותר, וגם לחזור על החומר או על הנאמר במידת הצורך. הדוגמא הכי טובה לכך היא תלמיד שמתכונן לפסיכומטרי ומברר לדוגמא על קלינאות תקשורת – תנאי קבלה. לאחר שיטוט קטן באתרי האוניברסיטאות, הוא מבין שהוא צריך ציון פסיכומטרי גבוה יותר מהרמה הממוצעת שמתקבלת בלימודים בכיתה, ולכן הלימודים בכיתה לא מספיקים לו. למזלו הוא תמיד יכול לחזור על החומר ועל השיעורים בבית, באמצעות הלומדות המוקלטות ולוודא שהוא יעמוד בתנאי הסף ללימודים שירצה.

חסרונות השיטה

• אין שיח כיתתי פתוח – מצד שני, העובדה שלמידה מתוקשבת לא מאפשרת שיח כיתתי פתוח פוגעת באופי הלמידה של התלמידים, מהסיבה שכבר לא קיימת האופציה לדיונים פתוחים בשיעור, מה שלעתים מוביל ללמידה טובה יותר ושאילת שאלות מוצלחת יותר בין התלמידים.

• ריחוק חברתי – יש המון תלמידים שעיקר חיי החברה שלהם נמצאים במוסד הלימודים, ולכן אי יכולת ההגעה למוסד הלימוד יכולה לגרום להם להרגשה של ריחוק חברתי ואי יכולת ליצור קשרים סוציאליים חדשים.

• בעיה בביצוע מבחנים – המון מוסדות לימוד ובתי ספר מצאו את עצמם מתמודדים מול הבעיה של ביצוע מבחנים בשיטה הזאת. הסיבה לכך היא שמאוד קשה לוודא שהתלמידים/סטודנטים לא מעתיקים במהלך המבחן, או לא נעזרים בחומרי לימוד שנמצאים סביבם. אין כל כך שליטה על הנושא, מה שיכול לגרום לשיטתיות מצד התלמידים שמסתמכים על זה ולא באמת לומדים למבחנים. הדבר הזה משפיע ישירות על רמת הלימוד של התלמידים, שמפסידים מזה בסופו של דבר.

• למידה טכנית – יש סוגי תלמידים שחייבים את האינטראקציה הכיתתית ואת האפשרות לשאול שאלות בלייב. לכן למידה מתוקשבת עבורם יכולה להיות בעייתית ומקשה על הריכוז שלהם, מהסיבה שהיא יכולה להרגיש להם משעממת וקרה.