בעולם פיתוח ההדרכה שכחו כבר מזמן איך נראה שיעור שמתבסס רק על "לוח וגיר" (או טוש), ומצגות הפאוור-פוינט חדרו עמוק לתוך שלבי הכנת מערך השיעור.
המצגת בבסיסה, כאחת מעזרי למידה רבים, נועדה לחסוך למדריך את הכתיבה על הלוח או החלפת השקפים במטול, אך כמובן שהמצגת הממוחשבת יודעת לעשות הרבה יותר מלהציג את החומר הכתוב על הלוח.
מצגות יכולות לקדם אינטראקטיביות עם הלומד, להעשיר את חווית הלמידה, לחזק את ההסברים של המדריך ועוד ועוד.
Having said that, נשאלת השאלה למה ברוב המקרים, רוב המצגות שאנחנו רואים הולכות אחורה את כל הדרך לימי מטול השקפים, כלומר המצגת בעיקר מציגה ללומד את המידע הכתוב, במקרה הטוב הטקסט מופיע בהדרגה ולא בבת אחת ואם ממש השקיעו לא כל הטקסט של השיעור בשקופית הראשונה ויש שלושה שקפים.
אז התשובה ל"למה" היא די פשוטה – או שלא יודעים איך לבנות מצגת נכונה, או שאין זמן ואז לוקחים את הטקסט וזורקים אותו לתוך הפאוור פוינט. אם הסיבה היא שאין זמן, אין לי איך לעזור חוץ מהעצה הידועה – "תקומו שעה קודם". אבל אם הסיבה היא חוסר ידע, החל מטור זה אתחיל לרכז קווים מנחים לבניית מצגת הדרכתית בהתייחס לרכיבים השונים של המצגת, אז פשוט לקרוא….
כמות – חוק ה 7 על 7
חוק ה- 7 על 7 מנחה שבשקף לא יהיו יותר משבעה משפטים ובכל משפט לא יהיו יותר משבע מילים, כלומר בסך הכל הלומד לא יקרא יותר מ 49 מילים בשקף.
יש גרסאות שונות לחוק, כאלו שמאפשרות פחות טקסט וכאלו שיותר, האמת היא שגם 49 מילים זה גבולי וניתן לכלול את הכותרת וכותרת המשנה (במידת הצורך) בספירה.
כותרת – כן בבקשה
אם כבר הזכרתי אותה נתייחס אליה. הכותרת מהווה עבור הלומד מעין חץ "אתה נמצא כאן", אנחנו כבר יודעים שהריכוז של הלומד נודד במהלך שיעור. כשהלומד יחזור להקשיב, אחרי שהוא ניסה להיזכר דקות ארוכות אם הוא נעל את הדלת של הבית, הוא יסרוק את הלוח כדי להבין מה הפסיד, הכותרת שמופיע בראש מיד תספר לו איפה הוא נמצא.
כותרת מפורטת הכוללת כותרת משנה תעבוד אפילו טוב יותר כי היא תספר לו "אתה נמצא כאן ואנחנו הולכים לכיוון הזה!".
עד כאן להפעם, בפוסטים הבאים אמשיך לעסוק בטיפים לבניית מצגות. בינתיים כדאי לקחת את שתי הנקודות שהוזכרו ולבדוק את המצגות שלכם, לראות אם באמת לא העמסנו על הלומד טקסט רב מדי והאם עשינו שימוש מיטבי בכותרות, בהצלחה.
שי זינגר
סגן מנהל | יחידת פיתוח הדרכה
H.B Learning
